מה אתם אומרים? 

בין עשרות הניבים, מטבעות הלשון ומילות השירים שמלווים אותנו בשגרת היומיום מסתתרות להן פנינים אמתיות - ביטויים בעלי משמעות רוחנית עמוקה. אספנו עבורכם את מיטב צירופי המילים ותיבלנו אותם בפרשנות קבלית, כך שבפעם הבאה שתפגשו בהם תוכלו לתאר לעצמכם כיצד היה נראה עולמנו לו רק היינו מסוגלים לראות מעט יותר לעומק הדברים. שנתחיל?

לב שבור הוא לב שלם
כמה זמרי רוק אתם מכירים שמצטטים ביצירותיהם מקובל מהמאה ה-19? 150 שנה לאחר שרבי מנחם מנדל מקוצק תבע את האמרה "אין שלם מלב שבור", יצא לאור הלהיט "לב שלם" של לא אחר מאשר ברי סחרוף. אלא שבניגוד לברי, באמרו "אין שלם מלב שבור" התייחס הרבי מקוצק לרגע מיוחד בהתפתחותו הרוחנית של האדם.

באופן טבעי, כשהמילה "לב" נזרקת באוויר היא מעוררת בנו אסוציאציות כמו אהבה, שנאה, התרגשות ואכזבה. אבל אם תשאלו מקובל, תזכו לאסוציאציה שונה בתכלית.
כשהמקובל מדבר על לב, הוא מתכוון למכלול הרצונות של האדם. האמרה "אין שלם מלב שבור" מתייחסת למצבו של אדם המשתוקק לגלות את מקור החיים. לאחר תהליך ממושך של הכרה עצמית, האדם שפוסע בדרך הרוחנית מגלה כי הדבר היחיד שמונע ממנו לגלות את העולם המושלם הוא הרצונות האגואיסטיים שלו.

מצב מיוחד זה מכונה בלשון המקובלים "שבירת הלב". דווקא אז, מתוך ההבנה כי אין בכוחו לצאת מהטבע האגואיסטי שלו, פורצת מלבו של האדם בקשה אמיתית לשנוי. או אז הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה, נענה לבקשתו ומשנה את כיוון מחשבתו של האדם - מאהבה עצמית לאהבת הזולת. במילים אחרות, רק כשהתקווה להמשיך לחיות חיים אגואיסטיים נשברת, מתגלה האפשרות לזכות ללב שלם ולגלות את העולם הרוחני. כך, הלב האגואיסטי השבור הופך בן רגע ללב שלם ואהוב.

ואם בברי סחרוף עסקינן, אז אם הזדמן לכם לשמוע אותו שר לכם ש"כולנו עבדים", זוהי רק תזכורת לכך שאנו עדיין עבדים של האגו שלנו, "פותחים פה גדול ומחכים לעונג הבא...".

שוברים את הכלים
"שוברים את הכלים", זועקת מדי פעם הכותרת הראשית בעיתון היומי. באמצעי התקשורת המונח "שבירת הכלים" מצביע על הריסת ערכים מקובלים או על שינוי מהפכני בדעות. לא משנה אם מדובר בשביתת מורים, במשבר פוליטי או בזוג סלבס שמפרק את החבילה, תמיד תמצאו מישהו ש"שובר את הכלים" ומכריז על סוף המשחק. אבל צר לנו לאכזב אתכם, על פי הקבלה אין טעם לשבור את הכלים - הם כבר שבורים!

המקובלים מספרים שכולנו נבראנו כנשמה אחת שנקראת "אדם הראשון". במצב התחלתי זה היינו קשורים בינינו בקשרי אהבה הדדית, אך לא באמת הרגשנו את זה, מפני שלא הגענו לכך בכוחות עצמנו. כדי לאפשר לנו - חלקי הנשמה כללית, לחוות את תחושת החיבור הרוחני בינינו בצורה הכרתית ומתוך בחירה חופשית, התרחשה "שבירת הכלים". בתהליך זה "נשבר" הקשר בין הנשמות במבנה הרוחני של "אדם הראשון", והן נפלו לעולם שלנו והתלבשו בגופי בני האדם.

שחקן המפתח בתהליך האמור הוא, כמובן, האגו שלנו. אותו אגו שגורם לנו להיות אטומים לזולת ולהרגיש את עצמנו בלבד. התגברותו של האגו השכיחה מאתנו את הקשר החם שהיה בינינו, וגרמה לנו להסתגר בארבע אמותינו בלבד. לכן לא פעם מדמים אותנו המקובלים לאדם שאיבד את הכרתו ושכח לחלוטין את המקום שממנו הוא בא.

אך אם נכיר בכך, ונרצה לחזור למצב הנשכח שבו היינו מקושרים יחד בקשר הדדי ואוהב, נוכל לפתח אט אט את חושינו הרוחניים ולחוות את השפע העצום שגלום באותה מערכת אנושית שלמה והרמונית. החזרה אל המצב הראשוני הנשכח שבו היינו מקושרים יחד נקראת "תיקון הכלים". אז איזו כותרת תעדיפו לקרוא מחר בבוקר - שוברים את הכלים או מתקנים אותם?

עד 120 שנה
"שתזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה...". מי מאתנו לא זימר בהתלהבות על

פי מיטב המסורת היהודית את הברכה הידועה כל כך לאריכות ימים? תופתעו לגלות שגם לביטוי הזה, כמו לשני הביטויים הקודמים, יש שורש רוחני עמוק מאין כמוהו. אז גם אם טרם נתקלתם באדם שנעלב מהעובדה שהגבלתם את שנות חייו, כדאי שביום ההולדת הבא שאליו תוזמנו תוסיפו פתק קטן שמסביר מה אתם מאחלים, כי מתנה כזו ליום ההולדת, כל אחד היה רוצה לקבל.

במה דברים אמורים? ננסה להסביר במילים פשוטות. כדי שיוכל לממש את רצונו, ברא הבורא נברא שיהיה מסוגל לקבל ממנו את כל התענוג שהוא רוצה להעניק לו. אך במצב כזה אין לנברא כל עצמאות מכיוון שהוא נשלט על ידי התענוג באופן מוחלט. כדי שהנברא ירכוש רצון עצמאי וחופשי משליטת התענוג בו, יש צורך לנתק בינו ובין מקור התענוג, מהבורא.

ולכן, בדומה לאב שרוצה שילדו יגדל ויהיה כמוהו, הבורא מתרחק מהנברא בהדרגה כדי לאפשר לו ללמוד כיצד להגיע בכוחות עצמו למצב הבורא.
ניתוק הקשר מהבורא לא נעשה בבת אחת, אלא באמצעות "ירידה הדרגתית" בת 120 מדרגות, כשבכל מדרגה כזאת תחושת הקשר בין הבורא לנברא מתעמעמת. חכמת הקבלה מאפשרת לנו לבחור לטפס במעלה 120 המדרגות בחזרה אל הרגשת המציאות השלמה - אל הבורא.

את הדרך לשם אנו עושים בעזרת הלימוד בספרי המקובלים. כשאנו קוראים בספרים שמתארים את מצבנו המתוקן, הכוח המיוחד שטמון בהם משפיע עלינו ומתחיל "להחזיר אותנו להכרה". כך האדם מתקדם שלב אחר שלב במעלה הסולם הרוחני, ב-120 מדרגות, עד שהוא זוכה להרגיש ולהבין את המציאות על כל פרטיה, ולחוות לנצח את מלוא התענוגים הקיימים.

אז ביום ההולדת הבא, כשאיחולי "עד 120" יזרמו מכל החברים והקרובים ויזכירו לכם שהמונה דופק, זכרו שאין צורך לדאוג - חכמת הקבלה מסבירה שבהרגשה הרוחנית אפשר לחיות לנצח...
(חשוב לציין שבחכמת הקבלה קיימות שיטות ספירה שונות למדרגות בסולם הרוחני, ולעתים המקובלים סופרים אותן כ-6000, כ-125, או כ-120).